האם תורת האבולוציה מיסודו של דרווין עדיפה או מפריכה את האמונה הדתית בקיומו של אלהים בורא העולם?
שנאה מקלקלת את השורה, ודומני ששנאת הדת ומימסדה ושחצנות
חכמיה, גרמה לאתיאיסטים לצאת מגדרם בהשוואה העיונית בין ההיפותזה של אלהים לבין ההיפותזה של האבולוציה. האמנם סבירה יותר ההיפותזה האבולוציונית הבלעדית מן ההיפותזה התיאיסטית של בורא אלוהי? האמנם רק שתי דרכים לפנינו להכרעה זו או זו, או שמא נוכל לאמץ את שתי ההיפותזות כהסבר מורכב וסביר אף יותר משתיהן לקיומה של המציאות?
אני רחוק מלהיות מדען, ואני מקבל כנתון את ביסוסה הרב של האבולוציה, ועדיין דומני שהיא איננה הסבר מספיק לחכמה ולתכליתיות הנדמית לנו ביקום. יותר מדי הנחות אבולוציוניות צריכות להתקיים כאן, ותובנתו הבסיסית של רבי עקיבא (קיומה של הבירה מעיד שיש בורא שתיכנן אותה) עדיין נראית לי משכנעת ואינטואטיבית יותר. לכן נטייתי היא לאמץ את שתי ההיפותזות ולשער שהיקום מוסבר על ידי אבולוציה מתוכננת ולא על ידי אבולוציה מקרית. כל זה לא גורע מחוזקן של התקפות דיויד יום וזו של עמנואל קאנט כנגד ההוכחה הטלאולוגית והסיבתית, אבל אלו נראות לי התקפות על הרציונליות האנושית בכללה, ולא רק כנגד רעיון האלהים לבדו. כך שככל שאנו מאמצים למרות הכל את עקרונות הרציונליות – למרות טענותיהם הצודקות של דיויד יום ועמנואל קאנט – דומני שעדיין יש הגיון להכיר בסבירותה של היפותזת האלהים בבחינת מתכנן ויוצר.
יהדות כתרבות 
להשאיר תגובה