יהדות כתרבות

Archive for נובמבר 2011

אשת לוט הביטה לאחוריה על העיר הנהפכת, והפכה בעצמה לנציב מלח. הנמשל הוא אנחנו. היהדות הישנה אבד עליה הכלח, משולה היא למלח, המשמר את המאכל לימים רבים, אלא שהוא מלוח ואבד טעמו הראשון. קומי צאי מתוך ההפיכה, רב לך שבת בעמק הבכא. אבל אנו עצמנו נושאים את עברנו בלבנו ודמנו, וכל נטיעות שיצאו מאיתנו יהיו בדמותה של עיר האלהים הנעזבת. אבל אשת לוט לא יכלה לבנות את יהדותה החדשה מתוך חירות ופכחון קדימה. היא כל הזמן התבוננה מאחורי הכתף, אל עבר העבר הישן ומה הוא חושב עליה ועל כיוונה החדש. התבוננות כזו מסרסת את החדשנות הטהורה והופכת את היהדות החדשה לפולמוסנית, אופוזיציונית ולוחמנית כנגד עברה. אשת לוט הפכה למלח. היא לא התקדמה הלאה אף שרצתה לעשות זאת, כי מבטה היה אחורה וחששה היה מעברה. העבר היהודי הישן שלנו כמוהו כמלח: מיעוטו יפה לבישול החדש, ונותן בו את טעמו ואת רציפותו לאורך ימים. אבל המידה חייבת להישמר: הישן אינו יכול להפוך עיקרו הדומיננטי של התבשיל היהודי החדש, כי אז יאבד עלינו המלח ונתאבן כמותו. תרבותנו היהודית החדשה אם תתמקד לאחור בנקודות הפולמוס שלה מול היהדות הישנה, הפרימיטיבית – יהיה טעמה החדש מלוח, מלא מרירות וחמיצות כלפי עצם יהדותה. עלינו להסיר את הלוט מעל העתיד שלנו, ובעשותנו זאת להשתחרר מן השיעבוד הכפייתי להשוואתנו האופוזיציונית אל מול העבר, כדי שלא נהפוך לנציב מלח.

מודעות פרסומת

מעניין להשוות את שימושנו והשענותנו החילונית על התרבות היהודית הישנה, זו הדתית של אבותינו, אל שימושם של היוונים, או אחרים בתרבות המערב בעקבותיהם, במיתולוגיה היוונית ואוצר המוטיבים שבה. האם נסתפק ברדוקציה של זיקתנו התרבותית אל היהדות בבחינת זיקה למיתולוגיה גרידא? אם הכוונה רק לכך שאין היא זיקה הטוענת לערך אמת 'מדעי' של תרבותנו הישנה, כאן ודאי יש דמיון. אם הכוונה לכך שאוצר הסיפורים והמונחים הישנים שגור על פינו, ואנו שואפים להיעזר בעולמו המטאפורי העשיר ככלי ביטוי סמלי ורב-דמיון ואסוציאציות בבואנו להוסיף שורה משלנו בשפת התרבות הנמשכית – גם כאן ודאי יש דמיון. אבל אינני חושב שאפשר להסתפק רק ביחס אל התרבות היהודית כמיתולוגיה גרידא. זוהי צורת חיים, זהו העבר החי של אבותינו ואמותינו, זהו עולם שלם של מנטאליות, טעמים, גישות וערכים – ולא רק 'סיפורים מן העבר' או מונחים סמליים נייטרליים. אפשר שכך גם ביחס לזיקה מערבית אל המיתולוגיה היוונית, אבל זו צריכה להיות זיקה חזקה, רגשית, עמוקה ורב-שימושית בכל מיני רבדים של הנפש והמנטאליות ולא רק שליפה טכנית של מונחים ואסוציאציות ממדף הספרים הישן.