יהדות כתרבות

השאלה הרלבנטית בויכוח על חוק מימון האברכים איננה על קריטריונים בתיעדוף במדיניות רווחה אלא על השאלה האם עני-מבחירה זכאי בכלל לתמיכת רווחה. התשובה היא כמובן לא.

(אגב, ראו בעניין זה דבריו של בעל ה'כלי יקר' על הפסוק עזוב תעזוב עימו)

והערה נוספת: הקופה הציבורית היא בעצם של המון אנשים פרטיים. מי שגוזל אותה בחקיקה, עושה מעשה חוקי אבל מסריח: בסופו של דבר הוא גוזל מכיסם של אנשים שלא באמת מוכנים לשלם לו, ורק נציגיהם בכנסת מסכימים לסחיטה הזו משיקולים קואליציוניים. האם זה כסף כשר אבל מסריח, או בכלל לא כשר? למה חרדים מקפידים על הידור כשרות באוכל, אבל לא מקפידים בהידור על גזל כספים או 'אבק גזל' כשברור לחלוטין שהמוני בית ישראל הנגזלים בכלל לא מעוניינים לתת להם מרצונם את הכסף הזה.