יהדות כתרבות

הגותו של משה מנדלסון מחזיקה בערכים מודרניים וככזו לכאורה היתה אמורה להיות אטרקטיבית ומוערכת יותר בעינינו מאשר זו של הרמב"ם.

אך בעיניי, מנדלסון אטרקטיבי פחות מהרמב"ם, משום שהאחרון מבסס את אמונתו בפכחון ובכפל-פנים המעורר רושם שאמונתו איננה תמימה. מנדלסון, לעומתו, נשמע תמים אפילו כאשר הוא טוען לביסוסה של האמונה בתבונה. גרעינה של אמונתו בדת ההתגלות נראה תמים. כפיפת גוו לעיון תמידי במורה נבוכים לא הותירה בכתיבתו העצמאית מספיק רושם של פכחון וספקנות בריאה לגבי תמימות האמונה בעצם התרחשותה של מסורת ההתגלות עצמה כאירוע היסטורי.