יהדות כתרבות

מאמין משתמש ביהדות הישנה כתוכן, אבל לאתיאיסט היא אפשרית רק כשפה. אבל אם כן, מהי ערכה? ככל שיימצא טעם ממשי, ולא מאולץ, במשהו מן התוכן, כך ייטב.

אמנם הנימוק האמיתי לחשיבותה לא מצוי בתוכן אלא בזהות: עברי אנוכי, ואת מורשתי, ובלעדיך אני יתום. אבל אם היתה המסורת מחוסרת ערך כלשהו, עדיפה יתמות. החזקה בשפתה ובזכרונה מוצדקת אם יש בה ערך מעשיר, גם אם איננו בתחום האמת והשקר.