כאשר התרבות היא עוד מצרך בורגני, על המדף האופנתי בשוק השופע, מתמרק בחלון הראווה ומותאם לטעמם המתחלף והשטחי של הצרכנים המדומיינים – אזי רוחה האמיתית של התרבות עצמה נעלמת ובבואתה היא שעשוע בורגני לעת פנאי.
ההתחדשות היהודית של בתי המדרש הפלורליסטיים תצא נשכרת אם תתקדם בדרגתה מפעילות פנאי חביבה ותצמיח שורשים עמוקים יותר בנפש לומדיה וברצינות השפעתה על הרהוריהם ונכונותם להקריב למענה ולהשקיע בעיצובה.
יהדות כתרבות 