גישה מקסימליסטית אומרת כל מה שנכתב עברית (או בלשונות היהודים) או כל מה שכתבו יהודים, הרי הוא יהדות.
הגישה הדתית אינה מענייננו כאן.
נראה לי שקריטריון חשוב הוא
זיקה אל משהו יהודי אחר, בדגש על זיקה כלשהי לאוצר הרעיונות, הספרים, ההיסטוריה של היהדות הישנה. זיקה אל העבר אינה חייבת להיות הסכמה או המשך של העבר ההוא, אלא גם עימות, ויכוח, הסתייגות, אמירת ההיפך – אבל הכל 'מבפנים', מתוך זיקה ברורה של תגובה או השפעה.
אפשר וגם דברים אחרים נכנסים תחת מטריית 'יהדות', אבל זיקתם ליהדות חלשה הרבה יותר.
להשאיר תגובה